המ"ש
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
8262-09-12
17/10/2012
|
בפני השופט:
דוד לנדסמן סגן הנשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מג'די אלחממדה
|
הנתבע:
1. תביעות תעבורה נגב
2. משטרת ישראל-פניות נהגים
|
| החלטה |
בפני בקשה להאריך המועד להגשת בקשה להישפט על פי סעיף 230 לחסד"פ [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.
לטענת ב"כ המבקש, המדובר בדו"ח מצלמה אשר נרשם למבקש בגין עבירה של חציה באור אדום ברמזור ביום 11/12/09. המבקש ציין כי מעולם לא קיבל את הודעת הקנס למקום מגוריו קרי - לפזורה הבדואית בשבט אלעזזמה ונודע לו לראשונה על הדו"ח באמצעות המרכז לגביית קנסות.
בנוסף לכך, ציין ב"כ המבקש כי שלח למשטרת ישראל בקשה לסגירת הדו"ח בשל התיישנות היות וההודעה נשלחה לאחר 4 חודשים מיום ביצוע העבירה וזאת בהתאם למסמכים שצורפו בתשובת משטרת ישראל המצביעים על מועד משלוח הודעות תשלום הקנס.
ב"כ המשיבה, הביע התנגדותו לבקשה היות ומדובר בעבירה אשר נעברה מלפני כ-3 שנים ולנוכח השיהוי הרב בהגשת הבקשה, דינה להידחות. יחד עם זאת, ציין ב"כ המשיבה כי במערכת הדותן מופיע אישור מסירה כדין למבקש ולכן אין מקום להשחית זמנו של בית המשפט כאשר מדובר בעבירת קנס, ויש לדחות הבקשה.
לאחר שבחנתי את תוכן הבקשה ונספחיה ולאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, סבור אני כי יש מקום לקבל את טענת ב"כ המבקש ודין הדו"ח להימחק מטעם של התיישנות. במה דברים אמורים?
כפי שניתן לראות מדובר בדו"ח מצלמה אשר נרשם לחובת המבקש ביום 11/12/09. ב"כ המשיבה צירף לתגובתו מספר מסמכים המעידים על משלוח הודעות למבקש. ההודעה הראשונה נשלחה למבקש על ידי המטה הארצי, בתאריך 26/02/10 ואישור המסירה חזר עקב "מען לא מספיק" ואילו ההודעה השניה שנשלחה למבקש היתה מיום 14/05/10 ושם אישור המסירה חזר "לא נדרש".
אומנם אישורהמסירה הראשון אינו נחשב מסירה כדין לפי חוק, אבל עיון בהוראות סע' 225א (א1) ל- חסד"פ מראה כי המחוקק נקט בלשון " טרם נשלחו" ולא מונח אחר, כגון " הומצא" וכד'.
במקרה זה, ההודעה , קרי ה- דו"ח נשלח לכתובת של המבקש המופיעה ברישומים. לכן, אני סבור כי יש לקבוע כי המשטרה עמדה בקרטריונים שנקבעו בחוק.
אם המבקש טוען כי לא קיבל את ה- דו"ח מנימוקים שלא באשמתו, הוא רשאי להגיש בקשה לביטול תוספות פיגורים ל- "תובע".
לסיכום, הבקשה נידחית.
הודעה תישלח לצדדים.
ניתנה היום, א' חשון תשע"ג, 17 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.